לא פרישה בזנזיבר, אבל בהחלט כמה צעדים אל החופש

מדי שבוע אני נתקלת בזה: פוסט חלקלק באינסטגרם של מישהי שיושבת על חוף ים, כותבת "עבדתי 3 שעות החודש – והרווחתי 80,000 ש"ח. גם את יכולה". ואז אני מסתכלת סביבי – כביסה, כלים, שני ילדים, לקוחות, פוסטים, חנות, ו-0 שעות שינה. בתוך כל הבלגן הזה, הבנתי משהו חשוב: הטודוליסט אף פעם לא ייגמר. לפחות לא בזמן הקרוב. תמיד יהיה עוד משהו לעשות. אבל יש כמה דברים קטנים, פשוטים, שמשנים את כל החוויה.

אז הנה 4 טיפים שמביאים קצת יותר חופש אל תוך היום יום המחייב הזה:

1. פרספקטיבה היא קסם.

מאחורי כמעט כל משימה שאני חייבת לעשות – מסתתר משהו שאני רוצה לעשות.

 כמו תזונה בריאה לילדים שלי, בית שמרגיש טוב להיות בו, לקוחות שמקבלים שירות שאני גאה בו, או ביטוי יצירתי בעבודה – גם אם זה לקח לי יותר זמן משתכננתי.

 כשאני רואה את ה"למה" שמאחורי כל פעולה – פתאום ה"צריך" הופך ל"טיפוח". וזה משנה הכל.

2. אולי לא באמת חייבים.

לא חייבים לעבוד עם לקוחות שהתקשורת איתם שואבת אנרגיה.

 לא חייבים להגיד כן לכל פרויקט או הזדמנות.

 אפשר לבחור. לבחור במה שממלא.

 וכשאנחנו עושות את זה – זה ממלא אותנו בחזרה. זה כבר לא עשייה מתוך סטרס, אלא עשייה מהלב.

3. יש היום מיליון כלים – אז למה לא להשתמש בהם?

בינה מלאכותית שכותבת, מתזמנת, מציירת, מזכירה, עונה. תוסיפו טונות כלים טכנולוגים, ועוד אוטומציות.

לפעמים אין כוח בין כל העומס להוסיף עוד משימה לחפש כלי מתאים, ללמוד אותו ולחבר אותו לאן שצריך – אבל אתם תודו לעצמכם ממש אח״כ.

יעילות לא תמיד באה מהספק אישי– לפעמים היא פשוט באה מטכנולוגיה חכמה שפינתה ממני את העבודה השחורה.

4. ואם לא כלי – אז מישהו.

משימה אחת שגוזלת ממני אנרגיה – יכולה להיות לגמרי התחום של מישהי אחרת.

 כמו שמישהי אוהבת אקסלים, מישהי אחרת מעצבת, ומישהי עפה על סדר וניקיון (ברצינות).

 אנרגיה היא משאב לא פחות חשוב מזמן.

 אז לפעמים כדאי להעביר משימה הלאה – גם אם זה עולה כסף. לרוב זה משתלם גם כספית, וגם נפשית.

אז לא, זה לא פתרון קסם לפרישה בזנזיבר.

אבל אלה דברים קטנים שיכולים לשנות לנו את החוויה – להפוך את היום יום לא רק לנסבל, אלא לפעמים אפילו למהנה.

חג חירות שמח!